כשעובד מפוטר, החוק מחייב פיצויים לפי השכר האחרון × הוותק. אבל ההפקדות לאורך השנים נעשו על השכר של אז — ולפעמים רק 6% במקום 8.33%. הזן את היסטוריית השכר של כל עובד, והמחשבון ישחזר כמה הצטבר בפועל וכמה חסר.
לכל עובד: תאריך תחילת עבודה, תאריך סיום (או "עדיין מועסק"), אחוז ההפרשה — והיסטוריית השכר: השכר ההתחלתי, וכל עדכון שכר עם התאריך שבו נכנס לתוקף. המחשבון מחשב את משך העבודה בכל רמת שכר ומשחזר את הצבירה חודש־בחודש.
איפה החשיפה שלך נמצאת על הסקאלה — ומה עושים עם זה.
מלא לפחות עובד אחד עם תאריכים ושכר.
החשיפה לא מתממשת בבת אחת — אלה סדרי הגודל בשלושה תרחישים.
החבות לפי חוק: שכר אחרון × ותק בשנים (חודש שכר לכל שנת עבודה).
הצבירה המשוחזרת (נומינלית): לכל תקופת שכר — שכר חודשי × אחוז ההפרשה × מספר החודשים. ב־8.33%, כל 12 חודשי הפקדה שווים בדיוק חודש שכר אחד — כך שנת עבודה "מכוסה" בשכר של אותה שנה. החישוב אינו מוסיף תשואה — זו הערכה שמרנית המציגה את החשיפה המקסימלית.
החשיפה: החבות פחות הצבירה. ההפרש נוצר משני מקורות: עליית שכר (ההפקדות היו על שכר נמוך מהאחרון) ואחוז הפרשה של 6% במקום 8.33% — שמכסה רק כ־72% מהחבות גם בלי שהשכר עלה.
הערה: החישוב מניח שכל ההפקדות בוצעו במלואן ובזמן, ואינו כולל רווחים או הפסדים שנצברו בקופה. היתרה בפועל עשויה להיות שונה — לבדיקה סופית מומלץ להצליב מול דוח מסלקה.
שיחה קצרה תסדיר זאת
חייג: 054-6805090הנוסחאות במחשבון זה הן כלי הערכה בלבד ואינן מהוות ייעוץ משפטי, פנסיוני או מיסויי. לפני קבלת החלטות מהותיות יש להיוועץ בעורך דין דיני עבודה ובמומחה פנסיוני. שים לב: סעיף 14 אינו רטרואקטיבי, והחשיפה על ותק שנצבר לפני החתימה נשארת. ט.ל.ח.
מחשבון סעיף 14 · גרסה 1.0 · 14.07.2026 · פורמטים נתמכים: תבנית המחשבון, תבנית רחבה, שיקלולית (ט.מ.ל)